מעוללות המלחמה ההיא... - ימי הכוננות והקרבות

המצור על אילת

שקופית - תותח במצרי טיראן

סערת האבק והשמועות
החרדה הקיומית שאחזה בציבור הייתה בלי ספק גדולה. השבתת התחבורה, והכלכלה, בעת הכוננות גרמו. בני אדם כדרכם, נוטים להאמין לשמועות, ובעיקר לאלה הגורמים לדמורליזציה, המתפשטות במהירות. הגעת ענן אבק ענק מהמדבר ברוח מערבית, שמתרחש אחת לכמה שנים, הוסיפה לחרדה. קיר אבק חום-אדמדם הגיע ממערב, ובתוך דקות כיסה את העיר כולה. הוא השתלב עם הדיווחים של כניסת השריון של הצבא המצרי למדבר סיני - ובעיקר לחלקו המרכזי והצפוני - ויודעי דבר כבר הצביעו על ענן האבק כעל אבק שהעלו הטנקים. היה קשה לא להאמין.
בתוך המאפליה (ביטוי ארכאי שציין חשכה כבדה, מהשורש אפל-חשוך) בלטה בעיקר רוח ההתנדבות. כמה מבתי המלון, שהיו ריקים, הועמדו לרשות תושבים שמפרנסיהם גויסו, ורבים שחששו לישון בבית בלילה, לנו בחדרי המלון, כשמתנדבות אירגנו "גנונים" ו"שמרטפיה" לילדיהם.  

פנסונים כאנשי צפרדע.

זכורני אותו לילה, בתקופת "הכוננות" טרם מלחמת ששת הימים, במהלכה רוב הבוגרים בארץ גויסו אל מול האיום של ארצות ערב. אני שובצתי לסיור לאורך החוף, בדרך עפר שקדמה לכביש 90 בן ימינו. בקטע מסוים של השמורה נעצרנו כששמענו מטחי יריות מכיוון החוף. שלפנו את הנשק והתקרבנו לראות מה קורה. הסתבר שחוליית סיור צבאית אחרת "גילתה עשרות אנשי צפרדע", צוללים המנסים לעלות ולנחות על החוף, כשפנסיהם מוארים ובאמצעות יריות אל תוך המים ניסו לעכבם ולחסלם. חיילי הסיור שלנו - שרובם בני אילת, והכירו את הדג פנסון, שמשתמש בתאורה הביולוגית, כאמצעי ללכוד פלנקטון או לקשר בין הפרטים, ומגלים אותו בים רק בלילות חשוכים - לא הפסיקו לצחוק כל אותו לילה.

התרמית הגדולה

הכוננות נוצלה היטב כדי להפעיל מערך שלם של הטעיית האויב. ידענו שתצפיות של הצבא הירדני בעקבה עוקבות אחרי המתרחש באילת, וכי כל תנועת צבא או כוחות הביטחון האחרים מדווחת בזמן אמיתי למצרים ולסורים. אנחנו, המגוייסים באילת, ידענו שכל כוח השריון העומד לרשותנו היו שני טנקים מיושנים MX שיהיה קשה לסמוך עליהם בהדיפת צבא פולש. אז, היו מעבירים את הטנקים מדי יום ובשעות היום למקומות שונים, ואנוכי הופקדתי לקשר בין המטה לבין צוותי הטנקים. 

בשדה התעופה נחתו כל הזמן, ובעיקר בלילה, מטוסי תובלה ש"פרקו" ציוד בטחוני רב. בודדים ידעו שהמטוסים החוזרים היו סובבים ונוחתים שנים בתוך כמה דקות, כדי ליצור רושם של "רכבת אווירית". מאוחר יותר למדנו שהמצרים אכלו את הפתיון וכוח שריון בגודל של אוגדה נשלח לאזור כונתילה, ממערב מנחל פארן, בשטח מצריים, הרחק מהזירה שבה התחוללו הקרבות בסיני, ונתקעו בלא אפשרות לחזור ולתגבר את הכוח המצרי.   

כיבוש קע אל נקב\ והמוקש
ה"טיול" לנואיבה בנחל וותיר.
מוקשים על כביש א-תור - שארם א שייח