תם וכמעט הושלם. מוזיאון "אילת עירי" עובר לטבע, והפעם לגיאולוגיה.
תם וכמעט הושלם. מוזיאון "אילת עירי" עובר לטבע, והפעם לגיאולוגיה.
אין ספק שהגיאולוגיה הנה אחד משלוש האטרקציות הטבעיות של אזור אילת, יחד עם הים ושוניותיו והצפרות, על תופעת הנדידה השנתית שלה.
הסלעים והמאובנים היו התחביב העיקרי שלי בכל תקופת עבודתי כמדריך בחברה להגנת הטבע. לעתים הבאתי לביתי גושי סלע או מאובנים שהיה להם סיפור. לא נגעתי בנדירים והרגישים, אך צברתי כמאה פריטים כאלה, בממוצע 1.5 לכל שנה מ-58 שנותי באילת. הסברתי אותם, צילמתי ואף כתבתי ספר "הרי אילת" שהפך ללהיט בין המדריכים המלמדים ומציגים נושאים אלה. לפני כשנה, הדרכתי קבוצת מטיילים בוגרת, של חובבי טיולים ובתום הטיול הצגתי בפניהם מצגת של פריטים מסוג זה. הם נדלקו, ושאלו מדוע אין תצוגה כזאת במוזיאון באילת. סיפרתי להם שאני וחבריי ממתינים למוזיאון לטבע שנמצא בתכנון כבר עשרות שנים אך טרם נמצא לו מימון.
שלוש שנים קודם לכן בניתי תצוגה של קונכיות - פריטים שנאספו במשך שנים על ידי צולל אספן שנפטר זה מקרוב ומשפחתו תרמה את אוספו למוזיאון המקומי. נעניתי לאתגר והתצוגה מככבת באולם שמבקרים בו מאות אנשים בשנה.
בסוף שנת 2017 הוענק לי "אות מפעל חיים" בתחום שמירת והוראת הטבע בנגב. בהזדמנות זו "סחטתי" הבטחה של ראש העיר אילת להקצות מקום לאכסון תצוגה גאולוגית במסגרת המוזיאון המקומי "אילת עירי". לאחר שלושה חודשי הכנה, אנו משיקים בקרוב את התצוגה שלה יחוד ויזואלי וטכנולוגיה דיגיטלית. היחוד - בתצוגות מוזיאוניות רבות שראיתי בעולם המוצגים נחשפים בצירוף תגית או כותרת קצרצרה, והמבקר - אם איננו מומחה - יוצא נפעם אך מבולבל מחוסר מידע תומך. כאן גייסנו את הטכנולוגיה הווירטואלית והכנתי "קטלוג" שהוא חוברת בת כ- 30 עמודים בכתב ברור ותמציתי בו כל פריט מופיע עם כותרת בולטת. הכותרות הועתקו לקרבת המוצגים שעל מדפי התצוגה. הקטלוג עצמו הועלה לרשת כקובץ מודפס שהגישה אליו באמצעות קישור שהמבקר יכול לפתוח בביתו או לשמור במחשבו.
אמצעי נוסף הוא ברקוד ריבועי (QR code) שמוצג במקום בולט בתצוגה. כל נושא סמרטפון יכול לפתוח אותו על מסך הטלפון ולקרוא בזמן אמתיי את הכתוב. למיטב ידיעתי זהו חידוש שעוד לא ראינו במוזיאונים אחרים.
אנו מקווים שיימצאו מקורות כספיים להפיק תרגום לאנגלית של הקטלוג, כדי שהמידע יוכל לשמש גם את המבקרים מארצות אחרות.
אין ספק שהגיאולוגיה הנה אחד משלוש האטרקציות הטבעיות של אזור אילת, יחד עם הים ושוניותיו והצפרות, על תופעת הנדידה השנתית שלה.
הסלעים והמאובנים היו התחביב העיקרי שלי בכל תקופת עבודתי כמדריך בחברה להגנת הטבע. לעתים הבאתי לביתי גושי סלע או מאובנים שהיה להם סיפור. לא נגעתי בנדירים והרגישים, אך צברתי כמאה פריטים כאלה, בממוצע 1.5 לכל שנה מ-58 שנותי באילת. הסברתי אותם, צילמתי ואף כתבתי ספר "הרי אילת" שהפך ללהיט בין המדריכים המלמדים ומציגים נושאים אלה. לפני כשנה, הדרכתי קבוצת מטיילים בוגרת, של חובבי טיולים ובתום הטיול הצגתי בפניהם מצגת של פריטים מסוג זה. הם נדלקו, ושאלו מדוע אין תצוגה כזאת במוזיאון באילת. סיפרתי להם שאני וחבריי ממתינים למוזיאון לטבע שנמצא בתכנון כבר עשרות שנים אך טרם נמצא לו מימון.
שלוש שנים קודם לכן בניתי תצוגה של קונכיות - פריטים שנאספו במשך שנים על ידי צולל אספן שנפטר זה מקרוב ומשפחתו תרמה את אוספו למוזיאון המקומי. נעניתי לאתגר והתצוגה מככבת באולם שמבקרים בו מאות אנשים בשנה.
בסוף שנת 2017 הוענק לי "אות מפעל חיים" בתחום שמירת והוראת הטבע בנגב. בהזדמנות זו "סחטתי" הבטחה של ראש העיר אילת להקצות מקום לאכסון תצוגה גאולוגית במסגרת המוזיאון המקומי "אילת עירי". לאחר שלושה חודשי הכנה, אנו משיקים בקרוב את התצוגה שלה יחוד ויזואלי וטכנולוגיה דיגיטלית. היחוד - בתצוגות מוזיאוניות רבות שראיתי בעולם המוצגים נחשפים בצירוף תגית או כותרת קצרצרה, והמבקר - אם איננו מומחה - יוצא נפעם אך מבולבל מחוסר מידע תומך. כאן גייסנו את הטכנולוגיה הווירטואלית והכנתי "קטלוג" שהוא חוברת בת כ- 30 עמודים בכתב ברור ותמציתי בו כל פריט מופיע עם כותרת בולטת. הכותרות הועתקו לקרבת המוצגים שעל מדפי התצוגה. הקטלוג עצמו הועלה לרשת כקובץ מודפס שהגישה אליו באמצעות קישור שהמבקר יכול לפתוח בביתו או לשמור במחשבו.
אמצעי נוסף הוא ברקוד ריבועי (QR code) שמוצג במקום בולט בתצוגה. כל נושא סמרטפון יכול לפתוח אותו על מסך הטלפון ולקרוא בזמן אמתיי את הכתוב. למיטב ידיעתי זהו חידוש שעוד לא ראינו במוזיאונים אחרים.
אנו מקווים שיימצאו מקורות כספיים להפיק תרגום לאנגלית של הקטלוג, כדי שהמידע יוכל לשמש גם את המבקרים מארצות אחרות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה