הסנאי הראשון מאז 2000 שנות...
מלחמת ששת הימים שפתחה בפנינו את נופי סיני, החרמון והגולן הזרימה אנדורפינים ויצרה אופוריה בעיקר אצל חובבי הטבע. טיול שיזמה החברה להגנת הטבע לפסגת החרמון היה הראשון באזורו, ובו זכיתי לפגוש כמה מהאטרקציות הביולוגיות הכי מפתיעות.
הטיול החל בוואדי אל-עסל שיורד מהחרמון מצפון לקיבוץ דן. ככל שצעדנו בנחל ההולך וצר התפעלנו מהצמחייה הפראית, עצי אלון ואלה, שכיסו בצפיפות את הנוף - יש לזכור שרק בודדים הגיעו לכאן עד אז בשל סמיכות הגבול והמכשולים הבטחוניים שבגינו. בערך קילומטר אחד מפתח הנחל ראיתי לפתע, על המצוק הימני, חיה עם זנב גדול וחום מטפסת על הסלע התלול. שפשפתי את עיני, כמי שמורגל לזהות מקרוב את חרדוני הצב הפליא אותי לראותם כאן. ״ראו" - צעקתי - "חרדון ענקי מימין״. אך בעודני מכריז על החרדון, הגיע זה לשלח מדרגת הסלע שבמרומי המצוק, נעמד והזקיף זנב שעיר מאחורי גופו, שאי אפשר היה לטעות בו. ״לא, לא, לא חרדון, סנאי - הביטו !!!״ המשכתי לצעוק במלוא גרוני. תשומת הלב שהופנתה אליו, או לחלופין כדי להוכיח שאינו "שם עלינו" גרמה לו להיעלם כליל משדה הראייה. ההתרגשות הייתה רבה, וכפי שהעידו חברי מבית הספר שדה האזורי "גליל עליון", הייתה זו תצפית ראשונה של סנאי זהוב בגבולותינו המתרחבים. לימים נקרא הנחל הזה נחל שיאון, ואילו אחד מיובליו העליוניים נקרא נחל סנאים.
את הסנאי מהמין הזה פגשתי לימים בטיולי תורכיה, ביערות הטאורוס שבתורכיה, אלא שהמומחים קבעו, שסנאי החרמון הוא זן מיוחד, סנאי זהוב סורי. בהמשך הטיול בנחל הזה הכרתי לראשונה את הסיטה האירופית, ציפור קטנה, של מצוקים הרריים, שגם אותה מוצאים בארץ רק בחרמון, ושהקן שלה בנוי מבוץ מוקשה כחרס וצורת פתחו כפתחו העליון של כד חרס. גם אותה לימים פגשנו אותה באנטוליה שבתורכיה. בהגיענו לפסגה, בתום יום ארוך, נשכבנו לישון בשקי שינה במה שאני מכנה ״לילה על הר קרח״ כשהרוח המתגברת מעיפה ומטלטלת כל מה שאיננו קשור, ועצמותינו ריחפו מקור בקצב יצירתו בשם זה של מוסורגסקי. עם בוקר התעוררנו לנוף הבוטני המרשים של ראש החרמון של כר-קוצים, שיחים שהקור והרוח הכריחו אותם לגדול בצורת כרים צפופים של דובדבן שרוע, כרבולת מקרינה, קדד קיפודי ועוד צמחים שיתגלו בהמשך. שם גילינו את צפע החרמון שאף הוא מצוי אצלנו רק על פסגת החרמון. התמונה שצילמתי שם נבחרה לקשט את כרך הזוחלים של האנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל"(עמ' 151) .
 |
| סנאי זהוב סורי (אינטרנט) |
 |
| סיטה אירופית (אינטרנט) |
 |
| צפע החרמון מקורי |
תגובות
הוסף רשומת תגובה