שונית תמר - שונית מלאכותית למחקר ולתועלת

בימים אלה חוגגים ביולוגים ושומרי סביבה עשור להטבעת "שונית תמר". על משטח חול בעומק 10 מ' בחוף האלמוג באילת, הוצב על ידי יוזמיה, הביולוג פרופ' נדב ששר, וגיא איילון, מנהל מחוז אילת ברשות הטבע באותה עת, שהגה וניצח על המלאכה, המתקן שכינו אותה "שונית מלאכותית". בימים אלה - אוגוסט 2017 חזרתי לשם ואת רשמיי ומה שלמדתי מהיזמים אני מביא כאן. "שוניות מלאכותית" מסוגים שונים פותחו על ידי ביולוגים ורשויות לפיקוח על הדיג. במקומות שונים בעולם שימשו שוניות אלה גם כמיצגי אמנות - כמו פסל ישו שהוטבע בים בדרום ארה"ב, שהפך להיות מוקד "עליה לרגל" לצוללים מכל העולם.
כשהחלו להתגלות נזקי זיהומים בחוף אילת, העליתי רעיון כיצד ניתן בתנאים המיוחדים של מפרץ אילת ליצור שוניות כאלה, שימלאו צורך חיוני לענף הצלילה בגבולות מדינת ישראל בים סוף, שכל אורכם  15 ק"מ. באותם ימים הוזמנו לאילת אמני פיסול שיצרו פסלי אבן, שלאחר מכן פוזרו בכיכרות העיר. הצעתי לקיים פרויקט דומה גם באילת, אלא שאת הפסלים נציב על קרקע הים כדי להעשיר את המצע הטבעי. ההתייחסות להצעה זו לא הייתה אחידה. אחדים דחו אותה מכל וכל, אך כמה אמנים גילו כוונות טובות ותרמו יצירות במתכת ובטון על מצופים ועל קרקע הים במה שכינו "גן פסלים". בהמשך הטביעו בים כלי רכב, שלדי מכוניות וסירות, שכמה מהם ששרדו הצליחו לקנות מוניטין כאטרקציות מלאכותיות מרשימות, כמו ספינת הטילים "סופה" שאת סיפורה תמצאו בהיסטוריה של מדינת ישראל. המתעניינים מוזמנים לקרוא את הפרק על שוניות מלאכותיות בספרי "מפרץ אילת מים סוף ועד סופו" (עמ' 333). נשוב לשונית "תמר". בספרי השני "שוניות האלמוגים של אילת במבט אופטימי" (2008) הקדשתי לה את הפסקאות הבאות:

" בהתבסס על תצפיות קודמות ועל הטכניקה הנזכרת לעיל, בהתחשב בכל הגורמים העשויים לקבוע אם מבנה מלאכותי כזה או אחר יוכל לתרום לכושר הנשיאה של השונית הטבעית, הציעו היזמים לבצע מחקרים כדי לצבור יותר ידע על מבנה והרכב החומרים, על צורתם המרחבית של גופים מעין אלה ואופן בנייתם, כדי לענות על השאלות הבאות:

• אלו דגים וחסרי חוליות שאינם אלמוגים יקבלו אותו ויתיישבו בתוכו? 
• האם מבנה כזה ישפיע על הסביבה הקרובה ואיך? 
• האם חברת אלמוגים שתושתל באופן מלאכותי תוכל להתייצב ולהישאר במצב זה? 
• האם אתרים אלה יהיו אטרקטיביים לצוללים? 
• וכן תיבדק השאלה האם יכולים גופים כאלה להטות את זרם הצוללים מהשוניות הטבעיות למלאכותיות. 

שונית "תמר" בעת הצבתה בים

שונית "תמר" היא מבנה מלאכותי מבטון, שיוצר על ידי החברה הישראלית OBS והושקע במים על משטח חולי בשמורת האלמוגים באילת, באפריל 2007. חמישה חודשים מאוחר יותר, נשתלו על שטחה החיצוני על גבי נעצי מתכת, שברוני אלמוגים שגודלו ב"משתלה" במכון הבין-אוניברסיטאי באילת, על ידי נעיצתם והדבקתם בחורים שהוכנו מראש במבנה הבטון. תוצאות ראשוניות מבטיחות.- רוב ה"שתלים" התאימו עצמם למצע המלאכותי, ודגי אלמוגים החלו להתקרב ולהתיישב בסביבה החדשה."
יצוין כי בהמשך הניסוי חדלה ההשתלה ואלמוגים נמשכים ומתיישבים על גוף השונית בלא עידוד מלאכותי. 

אחד עשרה מיני אלמוגים השתתפו בפרויקט הכנת השתלים; מבט על צרור שברונים של האלמוג שיטית (Acropora) באתר המשתלה. צילם: ש. שפיר 

סרטון שצולם כמה חודשים לאחר הצבת השונית. צילם והסריט - צביקה ליבנת.

שונית תמר כיום

שונית טבעית בקרבת שונית תמר

צרכני השונית - צוללים בלימודיהם

חללים פנימיים בשונית המלאכותית

מגוון אלמוגים שעל המתקן

התרשמותי הייתה כי מגוון המינים של אלמוגים ודגים היה פי כמה גבוה מהשוניות הסמוכות, בעיקר משום שהמבנה המורכב של המתקן התאים ליותר סוגי אלמוגים וספוגים, והתנהלות, תנועה ומסתור של דגים ויצורים אחרים. ביום בו ביקרתי התנהלה בסביבתו פעילות של צוללים טירונים, שמדרך הטבע עדיין לא למדו להישמר מהפרעה לסביבה הטבעית, אך על השונית עצמה לא ניכרו פגיעות.  
ממש כאילו בתיאום מכוון, התפרסם בשבוע הנוכחי - סוף אוגוסט 2017 מאמרם המדעי של החוקרים האילתיים יניב בלחסן, מיגן רוסו, ג'ני טיניאקוב ונדב ששר, שדן בעיקר באטרקטיביות והערך המוסף של השוניות המלאכותיות לנוף הטבעי ונועד לענות על השאלות שהצבנו בראשית הכתבה. 
ממצאיהם הראו: 

1.  שוניות מלאכותיות מהוות נתח נכבד מאתרי צלילה בחוף הישראלי  (כ-35% מכלל הצלילות). 
2.  שונית תמר המלאכותית תפסה חלק נכבד מאתרי הצלילה של אילת (6%), יותר מכמה אתרי צלילה טבעיים, בהתחשב במיקומה הלא-בולט וקרבתה למועדונים בהם פעילות של טירונים ומתלמדים.   
3. בהשוואה לבלטי אלמוגים סמוכים, הצוללים - שלרובם זהו המפגש הראשון עם אתר צלילה -  העדיפו אותה על פני שוניות טבעיות באותה סביבה. 
4. שונית זו עמדה מול הפרעות אנושיות - מגע, הפרחת חול ואבק, חיכוך בסנפירים ומכלי הצלילה, ובכל זאת נראתה (לי לפחות) פחות פגועה.
5.  צוללים העדיפו לחקור אותה, והיותה פחות רגישה למגע וחיכוך מהווה יתרון.  

סיכום שלי
שוניות מלאכותיות הן הכרח המציאות. עיצובן מבטיח ניצול טוב של הנפח הכללי, והחללים הפנימיים מהווים יתרון. עמידותה ופגיעותה המעטה יותר משל שונית אלמוגים טבעית, מאפשרים להעשיר את  הסביבה התת-ימית באטרקציות מודולריות. 
אם נחזור להיסטוריה, אני ממליץ בכל לבי לאתר ולהציב בכמה מהחופים שבהם השונית נהרסה ואין לה תקנה "גני פסלים", יצירות תלת-ממדיות שיש להם גם ערך אמנותי, אך ובעיקר יכולת להכיל ולאכלס מספר גדול של יצורי-ים, ובכך להעשיר את הסביבה הטבעית.