איך שומרים על הטבע בפני אלה שאוהבים אותו ...

כבר סיפרתי על הדילמה שהייתה לנו, שומרי הטבע בימיה הראשונים של אילת - שנות הששים: איתרנו וקבענו שמורת טבע תת-ימית, אך חסר היה בסיס חוקי - חוק שבאמצעותו אפשר לקבוע תקנות ולתבוע עבריינים . מה עשו ? פנו לאנשי מחקר וביקשו מהם חוות דעת שעל פיה אפשר לראות באלמוגים וחיות ים אחרות דגים, וככאלה אפשר להחיל עליהם את הפיקוח של אגף הדיג במשרד החקלאות. אלה עשו זאת בקריצת עין שובבה, ואנוכי הקטן הפכתי בין יום לפקח דיג.

אחד הצדדים הלא נעימים בתפקידי זה, כאמור, לצורך שמירת האלמוגים, היה התנגשויות עם ובין קבוצות הדייגים, שהיו צריכים לפתע להוכיח תעודות והיתרים שלא נתבקשו להם מקודם, או – במקרה של משלחות מדעיות של חוקרים ותלמידים שהיו – לפחות במוצהר – תומכים בהחלת חוקי הדיג, נאלצו להציג בפניי היתרים לפגיעה בדגה ועלי היה לדווח עליהם. מקרה אחד נשאר צרוב בזיכרוני: משלחת של מורים ותלמידי האוניברסיטה העברית בקורס להכרת דגים הגיעה לאילת, כדי לדגום ולאסוף דגים לאוסף האוניברסיטה. הבאים התמקמו בחוף שמדרום לנמל החדש, שהיה עדיין בשלבי בנייתו (היום הוא שטח קצא"א) והחלו לפזר במים חומר רעיל – נוזל בשם פרונוקס פיש, הפוגע בנשימת הדגים וממית אותם. בבת אחת החלו לצאת ולפרפר מאות דגים קטנים שנפלטו מתוך מערות השוניות. עם ראש המשלחת ד"ר אדם בן-טוביה הייתה גם אורחת אמריקנית, ג'יני קלארק, שכבר אז הייתה מפורסמת כחוקרת כרישים בעלת שם עולמי.
הרעל שהחל לפעול ומראה הדגיגים המתים שלא היה מרנין כלל וכלל, משך למקום תושבי אילת רבים וביניהם את דוד פרידמן ז"ל, חובב טבע ודגים, אז איש מנהלה בפרויקט בניית הנמל החדש באילת, ולימים המנהל המדעי של המצפה התת-ימי, הוא הגיש מיד תלונה למשטרה. שגילתה שהחוקרים לא היו מצוידים בהיתר כנדרש, ואנשי המשלחת כולל החוקרת הבינלאומית, נלקחו אחר כבוד למעצר למשך לילה בתחנה באילת. מתוקף תפקידי יצרתי קשר עם פרופ' היינץ שטייניץ, אוצר הדגים באוניברסיטה העברית, ועם פקידי האגף לדיג, שהסתפקו בנזיפה למארגן המשלחת, ורישיון שנשלח בדיעבד. המשלחת יצאה כששללה בידיה (הנזק לטבע לא היה גדול, והיה בהחלט מסדר הגודל של איסופי דגים ושאר יצורי ים, שמקריבים למען המדע, אך יושם העיקרון שרק הרשויות מוסמכות לנפק אישורים כאלה). מאז, פגשתי את ג'יני פעמים רבות. היא הבינה שנפלה קורבן לשיטת "סמוך, יהיה בסדר" וכעסה - על המשטרה וכמובן גם עלי כמייצג את החוק - התפוגג עם הזמן, אבל תמיד הייתה חוזרת ואומרת: "בתחנת המשטרה לפחות היה מזגן שהפיג את חום הלילה שביליתי במעצר".

לזיכרה של ג'יני קלארק